הצעות – רק ממי שמכיר?

שאלה: אני כבר שלוש שנים בעולם הדייטים והספקתי להיפגש עם הרבה (מידי) בחורים. פשוט נמאס לי מ’פגישות סרק’ כשכבר בשלוש הדקות הראשונות את מגלה שזה ממש לא לעניין, ורק מחפשת איך להעביר את הזמן עד שהסיוט ייגמר תוך כדי תכנונים איך לסגור חשבון עם השדכן על ההצעה ההזויה. לאחרונה קיבלתי החלטה שמעכשיו אני מקבלת הצעות רק ממי שמכיר היטב את שני הצדדים, אחרת באמת חבל לי הזמן ועל הכוחות. מה דעתך?

 

תשובה: את צודקת מאוד ברצון לצמצם את הפגישות ה’מיותרות’ למרות שיש לדעת שקשה מאוד להימנע מהן לגמרי. גם כְּשֶמִי ששידך ביניכם מכיר את שני הצדדים, בני אדם זה לא משוואה מתמטית, וטרם התגלתה הנוסחה המדעית שמזהה מראש כימיה בין אנשים. מצד שני לא כדאי לצאת לפגישה רק בגלל ש’את בחורה נחמדה וגם הוא מאוד נחמד’ ו’מה איכפת לך, מקסימום תפסידי ערב…’. אנחנו לא בובות משחק, ומפגשים מיותרים עלולים לשחוק אותנו. אך לא בטוח שהמסקנה היא להתעקש דווקא על קבלת הצעה מוכרת היטב מראש. משמעות הדבר היא לוותר על הרבה הצעות, שביניהן מן הסתם כמה עם פוטנציאל טוב. את מוזמנת לעשות ניסוי ולשאול עשרה אנשים ממכירייך איך הכירו את בן/ת זוגם. תגלי שאם הם היו מתעקשים על הכלל שהצעת, רובם היו עדיין…רווקים. אז מה כן? לברר היטב לפני. לשאול את המציע שאלות נוקבות ויסודיות ובכל מקרה להרים טלפון או שניים כדי לברר על המועמד/ת. בירור טוב לפני יכול לחסוך דברים מיותרים, אך גם אם בסופו של דבר בפגישה עצמה מתברר שזה לא לעניין – תוכלי לדאוג שהיא לא תהיה פגישת סרק כשתנצלי אותה כדי ללמוד משהו חדש, דבר שאפשרי מכל אדם, ומי יודע – אולי יעלה לך גם רעיון למישהי מתאימה בשבילו…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *