אין ספק שהכי טוב היה לקבל הצעות ממי שמכיר היטב את שני הצדדים. אבל מה לעשות, בחיים לא הכול הולך תמיד כמו שרוצים, ולא פעם פונה אליך איזו שכנה או חברה של הדודה, ומנסה להציע מישהו. אלא שהיות שהיא בקושי מכירה אותך, עולה אצלך חשד סביר שגם את הבחור היא לא מכירה יותר מידי לעומק. מה לעשות? לדחות אותה בנימוס? ללכת על זה בכל זאת ולקוות להפתעות?
הדבר הראשון הוא לשאול גלויות– “למה את חושבת שזה מתאים?”. לחתור לקבל תשובה כנה ומדויקת ולא להסתפק בתשובות כלליות כמו “את בחורה נחמדה, וגם הוא ממש מקסים…”. בכל מקרה לבקש מספרים לבירור ולעשות את זה הפעם ברצינות, אפילו יותר מבדרך כלל. בשורה התחתונה לא מומלץ לצאת עם מישהו שאין יסוד סביר לחשוב שיש לנו על מה לדבר, רק כי “אין לי הצעה יותר מוצלחת כרגע” או “כבר חודשיים לא הגיעה אלי אף הצעה”, והשדכנית לוחצת “מה יש לך להפסיד, מקסימום תפסידי ערב”. אנחנו לא בובות משחק, והנפש שלנו נשחקת מכל מיני פגישות סרק. מה שכן, חשוב מאוד, גם אם בחרתי להשיב בשלילה: א. להודות למציע ולהביא את הערכתנו על המחשבה. ב. לא להתבייש להסביר לו בפירוט למה זה לא מתאים, ומה בדיוק אני מחפש. תגובה כזו תגביר את הסיכויים לשמוע ממנו עוד הצעות, ושבפעם הבאה הן גם יהיו קולעות יותר למטרה.
