הצד השני של הסיפור – חלק ד'

התפילה

כשהתעוררה גב' בלום בבוקרה של אותה שבת, אמרה לבעלה כי בקרוב מאוד יהיה עליהם למהר לבית החולים, וביקשה ממנו לשוב מבית הכנסת במהירות האפשרית. הוא הלך לבית הכנסת, אך יצא מיד לאחר אמירת 'קדושה' של תפילת מוסף, ונחפז לשוב הביתה. בשעה שהסיר את טליתו, הבחין באדם נוסף מן העבר השני המסיר אף הוא את טליתו ומניחה במקומה. 'האין הוא יכול להמתין עד לגמר התפילה? מדוע הוא כה ממהר? (החמין ימתין לו 10 דקות נוספות!)', הרהר מר בלום.

כשהגיע מר בלום לבית החולים בלויית אשתו…את מי אתם חושבים שהוא פגש שם?

שכחה

עבדתי כמטפלת אצל משפחת סלומון, משפחה נחמדה עד מאוד. אתמול שבה שפרה סלומון מהמכולת ומיד כשנכנסה נזכרה כי שכחה לקנות ביצים. היא ביקשה מתמר אחותה שקראה להנאתה לרוץ ולקנות ביצים. "ואם את כבר יוצאת – הביאי גם עוגה עבור האורחים שצריכים להגיע".

כעבור מחצית השעה שבה תמר כשבאמתחתה מבחר נאה של עוגיות ותופינים, אך ללא ביצים.

"כיצד יכולת לשכוח לקנות ביצים?" תבעה שפרה בכעס.

בית מרקחת

הטלפון בבית המרקחת שלנו צלצל. הרופא היה מעבר לקו. הוא תבע לדעת מדוע סיפקה הרוקחת תרופה שונה מזו שנרשמה על ידו. הרוקחת התנצלה ובתמורה זכתה להרצאה ארוכה על עד כמה חשוב לדייק במתן התרופה במרשם, על האחריות הציבורית, וכן הלאה.

מאוחר יותר, נברה הרוקחת בערמת המרשמים כדי למצוא את המרשם המדובר. להפתעתה, גילתה שהיא אכן סיפקה את התרופה הרשומה במרשם; מסתבר, שהרופא עצמו רשם את התרופה השגויה. מתוך סקרנות, טלפנה לרופא והסבירה לו את המצב.

"אה, טוב, כל אחד יכול לטעות", באה התשובה הקלילה מעבר לקו.

_____________________________________________

כל הסיפורים המובאים כאן הם אמיתיים לגמרי. פרטים הכרחיים שונו כדי למנוע זיהוי של האנשים.

הסיפורים לקוחים מתוך הספר "הצד השני של הסיפור", מאת יהודית סמט, העוסק בנושא של לימוד זכות. מומלץ מאד.

אם יש לכם עוד סיפורים דומים מהחיים שלכם או ששמעתם מחברים, נשמח אם תשתפו אותנו.

זהו החלק הרביעי והאחרון בסידרה זו. אנו מקווים שנהנתם מהסיפורים ושכולנו נפיק מהם את הלקח הנצרך ונזכה לראות תמיד גם את הצד השני של הסיפור