האבן שאלוקים לא יכול להרים

"אתה אומר שאלוקים הוא כל יכול, נכון? אז תענה לי בבקשה על השאלה הבאה: 'האם אלוקים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים?' מה תגיד על זה? הסתבכת, הא?!" את השאלה כולם מכירים. אבל מה עונים עליה? לטובת כל המתבלבלים אנו מגישים 3 תשובות, ושאלה אחת...

 

בן שיחי נעץ בי מבט נוקב וזיק של ערמומיות ניצת בעיניו: “אז אתם אומרים שאלוקים הוא כל יכול, הא?”

“כן, אלוקים הוא כל יכול”, עניתי בתמימות מבלי לדעת לאיזו מלכודת אני נופל.

“אז תענה לי בבקשה על השאלה הבאה”, אמר העומד למולי, כשנימה של ניצחון שזורה בקולו “האם אלוקים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים?!”

“מה זאת אומרת ‘אבן שהוא לא יכול להרים’?'” גמגמתי.

“מה לא מובן” התעקש “תענה לי- כן או לא. אם כן – יוצא שיש אבן שאלוקים לא יכול להרים, ואם לא – יוצא שאלוקים לא יכול הכל. אה?! מה תגיד על זה?” צחקק “הסתבכת, אה?!”

_________________________________________________

כולנו נתקלנו ב’שאלת האבן‘ המפורסמת. זה יכול לצוץ ולעלות בוויכוח בין חברים לעבודה, במילואים או אפילו סתם באוטובוס. תוך כדי דיון פתאום שולף הצד השני את הפצצה ומטיל לעברך את השאלה, ואתה – ‘תקוע’. מה שלא תגיד – הסתבכת…

 

ובכן מי שחשב שהשאלה הזו היא המצאה של הדור האחרון – יופתע לגלות שהיא ישנה מאד. אלף שנה לפחות. כבר רב סעדיה גאון בספרו “אמונות ודעות” מתמודד איתה לפני כמעט אלף שנה. בתקופה ההיא השאלה היתה מנוסחת קצת אחרת: “האם אלוקים יכול להעביר את העולם דרך טבעת מבלי להגדיל את הטבעת ומבלי להקטין את העולם?” או “האם אלוקים יכול לעשות את החמש יותר מעשר מבלי להוסיף לחמש ומבלי להפחית מהעשר?”  הרמב”ם במורה נבוכים ניסח זאת אחרת: “האם אלוקים יכול לברוא עוד אחד כמותו או לעשות שהוא לא יהיה?”

 

מתברר שכופרי דורינו לא ‘המציאו את הגלגל’. הם רק ממחזרים חומר ישן. ולא משובח במיוחד.

ובכל זאת – מה עונים על השאלה הזו? ואם לא להם, לפחות לעצמנו?

אנו נביא לפניכם 3 תשובות לשאלה. כולן נכונות ומשכנעות את מי שבאמת מחפש תשובה, אבל לפני כן אנחנו חייבים לעצמנו בירור קטן.

חישבו רגע. לא על התשובה, אלא על השאלה. יותר נכון, על השואל. מה הוא רוצה?

האם הוא מעוניין באמת בתשובה או שאולי יותר מעניינת אותו דווקא השאלה?!

ואם נענה לו תשובה – האם הוא מייד יחזור בתשובה ויתחיל להניח תפילין ולשמור שבת? יש להניח שלא.

אני לא יודע מה אלוקים צריך אבן משונה כזו, אבל ברור למה אותו שואל צריך אבן כזו – סוף סוף הוא מצא דרך ‘לתקוע’ את הדתיים.

ולכן אני נוהג לענות בתשובה הבאה שבדרך כלל משאירה את בן שיחי פעור פה:

“אתה יודע מה, בוא נניח שאלוקים באמת לא יכול לברוא אבן כזו. את זה הוא לא יכול לעשות. הוא לא ‘כל יכול’. אבל עדיין הוא יכול לעשות הרבה מאד. למשל, לברוא אותך, לתת לך חיים, להרוג אותך, להעניק לך גן עדן או לשלוח אותך לגהינום. מספיק, לא?! אז בוא ונדבר עליך, על החיים שלך, איך אתה מתנהג מחר בבוקר, איך אתה מנהל את חייך. רגע, מה קרה, לאן אתה הולך? אתה לא רוצה לדבר עליך? אתה מעדיף לדבר על ה’אבן שאלוקים לא יכול להרים’? הבנתי! ואני לתומי חשבתי שרק ילדים משחקים ב’חמש אבנים’ “.

 

אתם הבנתם את זה?

השואל תמיד יעדיף לדבר על כל מיני שאלות פילוסופיות חסרות חשיבות, העיקר לא לעסוק במה שחשוב באמת – החיים שלו.

טוב, אחרי ההקדמה (החשובה) הזו – לא נשאיר אתכם במתח. אז מה באמת עונים על השאלה הזו – האם אלוקים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים?

נפתח בשתי תשובות שעל אף הניגוד ביניהם שתיהן נכונות.

 

1)       לא.     2) כן.

ואסביר-

1)      לא- אלוקים הוא מושלם. אין לו אף חיסרון. מלבד ‘חיסרון’ אחד – שאין לו אף חיסרון. ‘חסרים’ לו, כביכול, חסרונות.
ועכשיו אני שואל- האם זה באמת חיסרון?
לא! זוהי השלימות בעצמה.
משל למה הדבר דומה. ישנו אדם שהוא האצן המהיר ביותר בעולם. הוא רץ הכי מהר מכל האנשים. אך בגלל זה יש לו חיסרון אחד – הוא לא יכול להפסיד בתחרות ריצה, הוא תמיד תמיד מנצח. האם זה חיסרון? לא! זה בדיוק בגלל שהוא האיש הכי מהיר בעולם.
כך גם בעניינינו. לא תתכן אבן שאלוקים לא יכול להרים כי הוא יכול הכל. אך ‘החיסרון’ הזה אינו חיסרון באמת- זוהי השלימות.
במשפט אחד- חֶסְרוֹן הַחִיסָרוֹן – אינו חיסרון. זו השלימות בעצמה!

 

2)      כן – אלוקים יכול לברוא אבן כזו. אך אין זה חיסרון כיוון שהוא בוחר מרצונו לברוא אבן כזו ו’להגביל’ את עצמו.
למען האמת יש עוד ‘אבנים’כאלו. למשל, אלוקים ‘לא יכול’ להביא עוד מבול. למה? כי הוא החליט אחרי המבול הראשון לא לעשות זאת שוב, ונשבע לנוח שלא יביא עוד מבול. ‘אי היכולת’ הזו אינה בגלל מגבלה טכנית, כמו שאצלנו חסרון יכולת נובע בדרך כלל ממגבלה טכנית – אנחנו לא יכולים להרים אבן בגלל שהיא כבידה ואנחנו חלשים. אך אצל הקב”ה אין מגבלות טכניות – אם הוא יחליט לברוא אבן כזו שהוא לא יוכל להרים הרי שהוא לא יוכל להרים אותה רק בגלל שהוא רצה, כמו שהוא רצה לא להביא מבול והוא רצה לתת לנו בחירה חופשית בנוגע לחיינו, ועוד דוגמאות נוספות.
במשפט אחד- חסרון יכולת, שאינו נובע ממגבלה טכנית אלא מבחירה מוּדַעַת, אינו חיסרון.

כתבתי את הדברים בקצרה, אבל מי שיחשוב על הדברים יגלה שכמה שהם פשוטים הם גם נכונים. ובכל זאת אומַר תשובה שלישית שגם היא נכונה – והיא טוענת שאין צורך כלל בתשובה כיוון שהשאלה עצמה לא נכונה. מה זאת אומרת?

למה אנחנו לא מצליחים להרים אבן גדולה? כיוון שהיא כבידה מאד, וכוח המשיכה מושך אותה למטה יותר חזק ממה שאנחנו מושכים אותה למעלה. אך מי הוא זה שמפעיל את כוח המשיכה ואת כל הכוחות בעולם? הקב”ה. אז מה בעצם רוצה השואל, שהקב”ה ימשוך את האבן מצד אחד למטה, ומצד אחד למעלה – ועכשיו הוא שואל – האם הוא יצליח להרים אותה או לא? זה דומה לאדם שמשחק שחמט גם בכלים השחורים וגם בכלים הלבנים בו זמנית, ועכשיו נשאל- האם הוא ינצח או יפסיד? התשובה היא שהוא גם ינצח וגם יפסיד, תלוי איך מסתכלים על זה, אבל דבר אחד בטוח- ככה לא משחקים שחמט! כך גם כאן – השואל רוצה שהקב”ה ימשוך את האבן בו זמנית משני הצדדים ועל זה הוא שואל האם הוא יצליח להרים אותה או לא. יש כאן אבסורד לוגי הבנוי בתוך השאלה ולכן היא עצמה לא נכונה.

מי שלא מספיקות לו התשובות הללו, מוזמן לעיין בספר “בעין יהודית” חלק א’ במאמר ‘אבן בוחן’. מובאות שם חלק מן התשובות הנ”ל בניסוח שונה, ומובאות עוד 3 תשובות נוספות שרק בגלל מורכבותן לא הבאתי אותן.

אבל אחרי הכל, אם תפגשו שוב את הכופר שיזרוק לכם את השאלה הזו וכל התשובות שלכם לא יספקו אותו, אל תתרגשו. כבר הסברנו שמה שמעניין אותו זה לא התשובה, אלא השאלה. הוא מאד מחבב את האבן הזאת. היא שימושית להפליא בעבורו. אז תניחו לו לשחק ב’חמש אבנים’ ותפנו לעסוק בדברים חשובים יותר, כי אתם- כבר יודעים את התשובה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *