שלוש-עשרה מלאו לנער – המדריך המזורז לבר/בת מצווה פגז

בר/ת מצווה הוא לא רק אירוע מרגש בחיים. הוא יכול להיות מקפצה נהדרת לשלב הבא בחיים, בתנאי שיודעים לנצל אותו נכון. אספנו בשבילכם עשרות רעיונות שיהפכו את 'שנת המצווה' שלכם למשמעותית, מהנה ומרתקת

אם חשבתם שקשה ללמוד לקרוא את הפרשה עם טעמים, לשנן בעל פה את הדרשה או להימלט מצליפות הסוכריות מעזרת נשים, תגידו תודה שלא נולדתם בין שבטי האבורג’ינים באוסטרליה. אומנם שם לא קוראים לזה בר-מצווה אך בטקס ההתבגרות המסורתי שלהם לוקחים אותך בסירה למרחק של חמישה ק”מ מהחוף ופשוט משליכים אותך אל המים. מי שלא טובע ומצליח להגיע בשחייה בחזרה אל היבשה – עבר את המבחן בהצלחה. בבאלי שבאינדונזיה, לעומת זאת, הטקס כולל את שיוף שש השיניים הקדמיות שלכם על ידי הכהן, באופן שלפי אמונתם, יבדיל אתכם מהשדים, וגם ישמש לכם כרטיס כניסה אחרי מאה ועשרים לעולם הרוחות. בתאילנד, למי שהתעניין, סוגרים אתכם במנזר לכמה חודשים כדי ללמוד להסתפק במועט ולחיות מקיבוץ נדבות. אבל השיא הוא ככל הנראה בשבט המסאי בקניה. שם, כדי לסמל את כניסתו של הנער לעולם המבוגרים, שורפים את כל צעצועיו ומגלחים את ראשו. בני השבט עורכים לכבודו חגיגה, שנמשכת מספר ימים, כששיאה הוא עריכת טקס מילה (כן, מה שאתם שומעים). מובן שאסור לנער להפגין כל רגשות כאב או פחד כשזה קורה. מעבר לכך הוא צריך לצוד אריה ולחזור לשבט עם רעמת השיער שלו או להחזיק בקרניו של פר ולהפיל אותו ארצה.

או-קיי, עכשיו אחרי שקיבלתם פרופורציות חדשות על הקושי בלדקלם דרשה לפני המשפחה המורחבת, ונתתם תודה לאלוקים שברית המילה שלכם כבר התבצעה בהצלחה בגיל שמונה ימים, אפשר לגשת ישר לעניין.

 

לא עוד יום הולדת

“הופ הופ טרללה גדלתי בשנה” שרנו עם הגננת עליזה כבר בגיל ארבע. ובכל זאת, לכולם ברור שהפעם זה שונה. לא מדובר בעוד יום הולדת. בר או בת מצווה הוא ציון דרך בחיים. נקודת מפנה. אתה נפרד מעולם הילדות ונכנס לעולם הבוגרים. מתחיל לשחק ב”מגרש של הגדולים”.

אומנם צמד המילים ‘בר מצוה’ לקוח מהמסורת היהודית, אך אין ילד או ילדה חילונים שלא חוגג את הרגע הזה, ובגדול. מדובר בתעשיית ענק המגלגלת עשרות מיליונים בשנה. פורטלים אינטרנטיים עמוסי אטרקציות פורשים לפניכם מגוון אפשרויות להפקת האירוע ש’טרם נראה כמותו’. חברות מקצועיות ומיומנות ישמחו להפיק, לארגן ולהנחות לכם את הערב. זאת אחרי שעברתם אצל מיטב המאפרים והמלבישים, צלמים מנוסים עשו לכם ‘בּוּק’ מדהים, ומכאן ישירות אל האירוע הגדול שמתקיים במועדון, מסעדה או גן אירועים לשמרנים, או במקומות יותר ‘צבעוניים’, כמו פארק מים, הספארי, אירוח בדואי, פארק הקופים, המרינה בהרצליה וכדו’, אם בא לכם קצת להתפרע. שלל אטרקציות יקשטו את הערב לפי בחירתכם – מופע אש וחרבות, ג’אגלינג, סנפלינג, פיינטבול ומתנפחים, אומני טלפתיה, רקדני דאנס וראפרים, ואם רק תרימו את העיניים למעלה תגלו מופע מדהים של זיקוקין, פירוטכניקה ולייזר. ועוד לא אמרנו מילה על האוכל ועל המוזיקה… כל זה אם בחרתם באפשרות הסולידית של להישאר בארץ. כמובן, גם מעבר לים קורצות אופציות מפתות. סוכני הנסיעות מדווחים על הזמנות של טיול באורך ממוצע של עשרים ואחת יום לזוג הורים שמתלווים אליהם בין ילד לשלושה, למגוון יעדים אטרקטיביים ברחבי העולם.

איך לכל הרוחות אמורים לממן את כל זה, אתם שואלים? ובכן מעבר לעובדה שהיום לצורך הפקת בר מצוה צריך להתחיל לחסוך כבר בברית, התיאור ה’צנוע’ הנ”ל הוא חלק מתופעה חברתית עוצמתית ששואבת אליה אלפי הורים וילדים במדינת ישראל. בלי ששמנו לב התפתחה תחרות אכזרית שבה משפחות ‘קורעות’ את עצמן ושופכות סכומי עתק, הרבה מעבר ליכולתן, רק כדי שהבן שלהם לא ירגיש חריג בנוף הכיתתי, מחד, או יפיק משהו שישאיר את חביריו לכיתה פעורי פה, מאידך. הרף האולימפי של הגימיקים, עולה כמובן משנה לשנה. איך כל זה קשור למושג ‘בר מצוה’? שאלה טובה.

מובן שגם אפשר להיתקל בסיפורים מדהימים בצד השני של הסקאלה. כמו למשל אותה משפחה שבה הקפידו לחגוג כל בר/ת מצווה ביחד עם ילד נכה או ממשפחה הרוסה, או הילדה שחגגה את בת המצווה שלה במחלקה האונקולוגית בבית החולים שניידר בשיתוף הילדים. ועוד לא אמרנו מילה על הילדה שהחליטה לוותר לגמרי על האירוע שלה ולתרום את כל הסכום לעמותה שתסייע למשפחות נפגעי טרור.

 

שנת מצווה

רובינו לא נמצאים באף אחד מהקצוות הנ”ל אך בכל זאת מחפשים את הדרך לבר מצווה איכותי שיהיה משמעותי עבור הילד[1]. הצעד הראשון לכך הוא לעשות סוויץ’ במחשבה ולשנות את נקודת המבט. בר מצווה אינו אירוע של ערב אחד. זו צריכה להיות שנה שלימה (או לפחות תקופה של כמה חודשים וכל המרבה הרי זה משובח), שנת אתגר בה הילד עובר תהליך, שערב האירוע הוא רק חלון הצצה אליו. במילים אחרות – האירוע, שבדרך כלל אליו מופנות כל העיניים, הוא רק התירוץ לכל השנה שלפניו. זה לא אמור להיות יקר להחריד וגם לא חייב לכלול גימיקים מקוריים שטרם ראתה השמש. השנה הזו צריכה לשים במרכז את האופי ואת האישיות המיוחדת של הילד ולהביא אותם לידי ביטוי תוך חיבור עם המושג ‘בר מצווה’.  המושג הזה מבטא שני ערכים מרכזיים: אחריות ושותפות. הילד הולך ונעשה עצמאי ונוטל אחריות על חייו, דבר מתבטא למשל בקריאה בתורה כשהוא נושא על כתפיו את האחריות להוציא ידי חובה את כל הציבור. עליו לדעת שכולם תלויים בו עכשיו וכל טעות תזיק לכולם (ולכן גם יטרחו לתקן אותו בקולניות…). זהו מָשָל למעמד החדש שלו ומסר חזק לְמַה שקיים מעכשיו בעצם בכל המעשים שלו בחיים.

הצד השני הוא השותפות, המתבטאת למשל ביכולת להצטרף למניין.

סביב שני המוטיבים האלו אפשר לבנות עולם שלם של תכנים, הפעלות ואתגרים שיתנו פנים אחרות לגמרי לבר המצווה שלכם.

ההצעה הראשונה שלנו היא שלכל בר/בת מצווה יהיה נושא מרכזי. הוא יכול להיות קשור לשם של הילד, לתאריך בו נולד, לאישיות שלו, לתחומי העניין, לתוכניות לעתיד וכדו’. אם הילד מוכשר בדבר מסוים – להציג, לצייר, לרקוד, לנגן, לצלם וכדו’ – זו ההזדמנות לתת לו להתבטא.

למשל: ילדה אחת שנולדה בחודש אדר שמה במרכז את נושא השמחה. היא לקחה מצלמת וידאו ויצאה אל הרחוב לשאול אנשים: מה אומר לכם המושג שמחה. היא ראיינה את הסבים והסבתות על האירועים המשמחים בחייהם, וערכה מישאל בין חברות וקרובי משפחה – מה גורם לך להיות שמח. את סיכום הפרוייקט היא הציגה בסרט קצר ומצגת מרשימה בהנחייתה שהוקרנו בבת המצווה, מיד בתום הדרשה שעסקה בנושא של: השמחה ביהדות. ללא ספק היה שמח.

נערה אחרת בחרה את נושא גמילות החסדים. במהלך השנה היא יצאה עם אימהּ לסיור גמ”חים. הם ראיינו את המנהל, למדו את שיטות העבודה, וגם נפגשו אישית עם דמויות שמוטיב החסד בולט בחייהם. המסקנות, הסיפורים המרגשים והתמונות הוצגו בתערוכה בבת המצווה, כשנושא הדרשה היה דמותו של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין. ביום בת המצווה הנערה וחברותיה אפו עוגיות, ארזו חבילות שי ויצאו לחלק אותם בבית חולים לילדים.

לעיתים דווקא אצל הבנות, בגלל שאין עליה לתורה, קריאת פרשה ותפילין מחפשים ומגיעים לרעיונות יצירתיים מקסימים יותר מאשר אצל הבנים. עוד נושאים לדוגמא: גבורה, מנהיגות, תפילה, שבת, דמות תנ”כית והשמים הם הגבול.

מעבר לשותפות של הילד והוריו בתהליך, כדאי לרתום אליו את המשפחה המצומצמת ואף המורחבת, לשתף את כולם בחלקים מן המסע וכמובן בהכנה לבר/ת המצווה עצמו.

מבחן ‘היום שאחרי’ מגלה שכשהולכים בדרך הזו משהו טוב ואמיתי קורה לילד, הרבה מעבר לזיכרונות אווריריים של חוויה כֵּפִית ריקה מתוכן שיש באירוע יקר גדוש בשואו .

 

כמה מילים להורים

למרות שהילד הוא כוכב ההתרחשות, לנו ההורים יש תפקיד קריטי בליווי התהליך הזה. הרגע המשמעותי הזה בחיי הילד הוא חלון הזדמנויות מדהים מבחינתנו להתחבר אליו ולהעניק לו את עולם הערכים שאנחנו מאמינים בהם. זהו רגע נדיר של פתיחות מצידו ומוכנות לעבור משהו משמעותי שניה לפני גיל ההתבגרות (…), ומה שניתן לו בנקודה זו הוא נכס שילווה אותו כל חייו.כשזו נקודת המוצא כדאי לחשוב האם טיול ליורודיסני או שבת בבית מלון יוקרתי בהכרח ישרתו את המטרה שלנו. עלינו לבנות את האירוע ואת התקופה שמובילה אליו יחד עם הילד, בהתאמה לאישיותו, במטרה שיעבור משהו מבפנים. לא להנחית עליו את החלומות שלנו, וגם לא לנסות להוכיח למישהו משהו על גבו של הילד.

במרבית המשפחות יש ב”ה כמה ילדים בבית מלבד חתן השמחה. מוקד תשומת הלב הוא לעיתים על אחד מהם יותר מאשר על אחר. כעת זו ההזדמנות להתמקד בילד הזה, לתת לו תשומת לב מיוחדת ולהעניק לו את המטענים הדרושים לו בנקודה המשמעותית הזו בחייו.

לצד זה נוסיף כמה הערות קצרות:

טיולים לחו”ל – יש משפחות הבוחרות להמיר את המסיבה באולם בטיול לחו”ל. בדרך כלל זה נוח יותר כי כרוך בפחות כאב ראש ארגוני. מבלי להיכנס לשאלות של יציאה מהארץ כן או לא, החיסרון הגדול הוא בכך שזה מצמצם מאוד את מספר האנשים השותפים לבר המצווה, וגם מחמיצים בזה את ההזדמנות לאירוע שהיה יכול להיות ביטוי, נקודת שיא של המסע שהילד עובר במהלך השנה, כמו שתיארנו קודם. זאת ועוד, כמו שבימי אֶבֵל וצער אדם לא מסתובב ברחבי הגלובוס אלא דווקא מתכנס עם המשפחה והקהילה, גם בימי שמחה מתאים לעבור את זה בשותפות איתם ולא בבדידות מעבר לים.

להורים שבכל זאת בוחרים לחגוג כך את בר המצווה מומלץ לעצב הטיול שיכלול לא רק בילויים אלא גם דברים משמעותיים, ערכיים ומאתגרים. שיחזקו את הקשר המשפחתי מצד אחד, ואת הזיקה להיסטוריה המשפחתית, הלאומית ולמסורת היהודית, מצד שני. מובן שבכל מקרה לא כדאי לוותר על הרעיון של ‘שנת המצווה’.

 

מתנות – “שלא לבייש את מי שאין לו” (תענית ד,ח) הוא יסוד חינוכי חשוב. אחד המוקדים בו אפשר וכדאי לתת לזה ביטוי הוא בנושא המתנות. הבת שלכם תלך השנה בעז”ה לרקוד בשלושים בת מצוות. מתנה צנועה שהיא תעניק לכל אחת מכלות השמחה תסתכם בהוצאה שנתית של 1500 ₪! לא כולם יכולים או רוצים לעמוד בזה. מה עושים? כדאי להורים להתאגד יחד כבר בתחילת השנה ולקבל החלטה קיבוצית. היו קבוצות הורים שהחליטו שאף אחד לא מביא מתנות בכלל. יש שהגבילו בסכום מסוים. ואחרים עשו דיל עם חנות כלשהי והחליטו מראש על ארבע מתנות נבחרות שכל בת תוכל לבחור מתוכן בהגיע זמנה. כך יוצא שכל בת משלמת על מתנה אחת ומקבלת אחת. בר המצוה זו הזדמנות שלנו להעביר לילד את החשיבות של להיות שמח בחלקו, להימנע מהשוואות עם אחרים, ולדבר על הרעה שבתחרות השלילית החברתית שהמוקד שלה הוא הרושם החיצוני.

 

ההתבגרות הפיזית – אופי האירוע, בעיקר אצל הבנים, מתמקד בפן הדתי (קבלת מצוות, תפילין, קריאה בתורה וכדו’), אך מה שעובר על הבן והבת שלנו רחב יותר וכולל את הפן הנפשי האנושי ולא פחות מזה את הגופני (קבלת המחזור, ההתפתחות הפיזית). יש הורים הנבוכים מלדבר על הנושאים הללו עם הילדים אך עלינו לדעת שהם מתעסקים בזה ביניהם המון, בין אם נרצה ובין אם לא. הבחירה בידינו האם הם ילמדו על זה מהאינטרנט או מחברים, לעיתים בקונוטציה זולה, או מאיתנו, אבא ואמא שלהם, בדרך טבעית, בריאה וקדושה. חשוב להקדיש זמן בשנת המצווה ולדבר איתם גם על הנושאים האלו.

 

משימה תורנית – יש המדרבנים את הילד ליטול על עצמו אתגר לסיים מסכת או משהו דומה עד בר המצווה. מה שחשוב הוא שהמשימה לא תהיה מעיקה אלא מחבבת, מאתגרת אך ברת הישג. אם מסכת בגמרא קשה מידי, אפשר ללכת על משנה. מובן שהרעיון מתאים לבנות לא פחות מאשר לבנים ואפשר לבחור ספר בתנ”ך, ספר המצוות לרמב”ם, מסילת ישרים וכדו’. אפשר שלפחות חלק מן הלימוד ייעשה בחברותא עם אבא או אמא במהלך שנת המצווה.

 

ולחתן השמחה…

יש לך שלושים חברים בכיתה ועוד עשרים בשבט בבני עקיבא. לא תמיד ההורים יאפשרו לך להזמין את כולם. לא תמיד אתה מעוניין בכך. את מי תבחר? בדרך כלל יש את אלה שכולם מזמינים. אתה יודע, הקוּלים, הפופולאריים. יש גם את אלה שבשוליים, שאף אחד כמעט לא מזמין. מה אתה אומר על ההצעה הבאה: 90% מהמוזמנים שלך יהיו אלה שבא לך להביא לאירוע. 10% נוספים יהיו אלה שלא תכננת אבל שכל-כך מצפים לקבל הזמנה והתייחסות ממישהו. האם לא יהיה מדהים לקשט את האירוע שמציין את היכנסך למצוות במעשה מהסוג הזה?

 

[הורים – נא לדלג על הפיסקה הבאה] – הרגע בו אתה עובר מילדות לבגרות מתאים מאוד להכיר בו תודה לאלו שהביאו אותך עד לשם, סבלו אותך לכל אורך הדרך, וגם מממנים את כל מה שקורה מסביבך, כולל את האירוע הזה. מה דעתך להכין להם איזו הפתעה? מתנה אישית? שיר שכתבת? משהו שיבטא טיפה מִיַם התודה שמגיע להם?

 

הדרשה, הפרשה והסרט

הדרשההיא ללא ספק אחת מגולות הכותרת של האירוע. אלא שבדרך כלל מי שמחבר אותה אינו הילד, אלא האבא, הדוד או הרב גוגל (15,000 תוצאות לחיפוש ‘דרשות לבר מצווה’…). שאף אחד לא ישלה את עצמו. האורחים צריכים להיות רחפנים גמורים כדי לא להבחין שלא הילד הוא בעל הכישרון שחיבר את הטקסט. מה דעתכם על האפשרות שהילד יחבר בעצמו את הדרשה? למשל, לעבור עם אבא או אמא על פרשת השבוע כשהילד מעלה שאלות שמטרידות אותו, ויושבים יחד לעיין במפרשים או שואלים רבנים כדי למצוא תשובות. בדרשה משתפים את הקהל בדברים נבחרים מהלימוד הזה. ייתכן שזה יהיה פחות רהוט ומתוחכם מדרשה מהוקצעת שחיבר הדוד, אבל זה יהיה הרבה יותר אותנטי ומלא חן. תהיו בטוחים שהקהל יעריך את זה הרבה יותר. דבר נוסף, יש שמעדיפים לחלק לכל המוזמנים עותק מהדרשה אותה מקריא הילד כדי שייקל עליהם לעקוב. מצד שני, לא ברור מה בדיוק הרעיון בזה. מבחן קריאה? להראות לכולם שבכיתה ז’ הוא כבר יודע לקרוא לבד בלי ניקוד?

 

 

הקריאה בתורה – אם אתרע מזלך להיוולד בן, האתגר המרכזי של בר המצווה עשוי להיות למידת הפרשה וההפטרה עם טעמים. יש כאלה שנהנים מכל רגע, ואחרים הסובלים מכל שניה. התענוג הזה עשוי לקחת בין שבועות לחודשים, בהתאם לכשרונו של החתן ולשאלה האם נולד בפרשת ‘וילך’ (שלושים פסוקים) או ב’ואתחנן’ (מאה עשרים ושנים…). סכומים גדולים זורמים מכיסם של ההורים לחשבון הבנק של מורים מדופלמים ותוכנות ממוחשבות שיבצעו את המלאכה, ויכינו את הילד ל’הופעה’. אחד המחירים הגדולים של ההתעקשות לקרוא את כל הפרשה הוא שהילד נכנס למתח ולחץ, ששואב את זמנו וכוחותיו ומקשה עליו לקחת על עצמו אתגרים אחרים לקראת בר המצווה, והשבת הנכספת, ובמקום שיחווה אותה בשמחה ובנעימות, עוברת במתח ופחד שמא ישכח או יטעה. כך הילד פשוט מחמיץ את האירוע! שוחחנו עם כמה הורים, ביניהם רבנים מפורסמים, שבביתם הקפידו על כך שהילד יקרא רק את המפטיר ולא יעמיס על עצמו את הפרשה כולה. מי שזה לא הולך לו בקלות מוזמן לקחת את זה כנקודה למחשבה.

 

סרט – יש המזמינים חברה מקצועית שתפיק על הילד סרט מרשים המלוּוֶה באפקטים וויזואליים וקוליים כדי להקרין אותו בבר-המצווה משל היה זה “חיים שכאלה” לרגל חגיגות השמונים של חתן פרס ישראל, ולא במסיבה של צוציק בן שלוש עשרה. אך אולי כדאי לשאול שאלה אפיקורסית – למה שהילד בעצמו לא יפיק את הסרט? ולא על עצמו אלא על נושא שהוא בוחר, סרט שיתאר מפגשים אנושיים, מקומות ואירועים בעלי משמעות עבורו וכדו’. הוא יקבל מזה הרבה יותר מאשר סרט תדמית לטיפוח האגו.

 

ולסיום – אוסף עצות, טיפים ורעיונות

באירוע המרכזי כדאי לשתף את כל ילדי המשפחה ובעיקר את חתן השמחה. הן בהכנות לפני, והן בהעברת האירוע עצמו. ניתן לשתף גם את הקהל עצמו כשבמקום שֶרַק הלסת והקיבה יעבדו, גם הראש והלב יטלו חלק. ילד אחד ערך חידון לקהל בליווי מצגת על הנושא הכללי שנבחר לבר המצווה, ובאירוע אחר כל שולחן סועדים קיבל פסוק או מדרש חז”ל קצר שדן בו בקצרה בינו לבין עצמו ועל בסיסו היה צריך לחבר ברכה מיוחדת לחתן ולומר אותה לפני כולם. יש ששמו במוקד האירוע פעילות בעלת תוכן (לעיתים זה מתאים יותר בערב שנעשה רק לחברים/ות של חתן/כלת השמחה) – הצגה או מחזה על ידי הילד ומשפחתו או חבריו, סדנאות יצירה בהקשר לנושא בר המצווה, סעודת אמן, הפרשת חלה וכדו’.

 

הפתעות – מעבר לתוכנית הידועה מראש תמיד נחמד לשלב משהו בלתי צפוי. היו משפחות שהפתיעו את הילד והקרינו סרט קצר המתאר מפגשים שלהם עם דמויות שהוא מעריך וביקשו מהם לברך אותו ולתת לו עצות צידה לדרך. רעיון נוסף הוא מפתח 13 (ואצל בנות 12)– לדוגמא – לתת שלוש עשרה מתנות (ואפילו צנועות וסמליות) לילד ולאחל לו משהו מיוחד בהתאמה לכל אחת מהן. כמה ילדים וילדות שיגרו בחודשים שלפני בר המצווה מכתבים לכל מיני דמויות חשובות או מפורסמות וביקשו מהם לתת להם תובנה, עצה או ברכה לבר המצווה. התקבלו מכתבים יפהפיים שהוקראו באירוע.

 

המצווה הראשונה – בספרים כתוב שיש כוח נפלא והשפעה עצומה לכל דבר שנעשה בפעם הראשונה. מה המצווה הראשונה שילד יהודי מקיים בחייו כִּמְצוּוֶה ועושה? קריאת שמע של ערבית ביום בר המצווה. רוב הילדים לא שמים לב לזה ומחמיצים את ההזדמנות לתת לה איזה יחס מיוחד של מוּדַעוּת וכוונה.

 

סעודת מצווה – יש עניין מיוחד לעשות סעודה עם עשרה גברים ביום שבו הילד נכנס למצוות (גם אם המסיבה תיערך ביום אחר), והיא קרויה בהלכה ‘סעודת מצווה’. אפשר לעשות את זה בבית בצורה פשוטה, ולהתמקד אז במשמעות הרוחנית של בר המצווה. רבים שעשו את זה אמרו שבסופו של דבר האירוע הזה היה משמעותי בשבילם יותר מאשר המסיבה באולם.

 

מירוץ המצוות – רעיון יפה שעשו כמה משפחות – ביום הראשון לחיים הבוגרים (שוב, בלי קשר לעיתוי המסיבה באולם), מִצֶאת הכוכבים של היום הקודם למשך עשרים וארבע שעות – מירוץ משפחתי ללקט כמה שיותר מצוות. לדוגמא בלילה הם התאספו יחד, עשו הפרשת חלה, אפו עוגיות והכינו חבילות לנזקקים. למחרת כל המשפחה נסעה לחלק אותן ולשמח ילדים בבית חולים, משם לתפילה בכותל ולביקור אצל הסבתא הקשישה בבית אבות וכו’. זו דרך מיוחדת להתחיל את חשבון המצוות בשמים בְּיִתְרָה.

 

סיור מודרך – יש שבחרו לקחת את האורחים או החברים לחצי יום סיור במקום מעניין כשמי שמדריך את הסיור (כמובן, אחרי הכנה מתאימה) זה הילד/ה עצמו. מקומות לדוגמא: מכון המקדש, בית הרב, העיר העתיקה, מנהרות הכותל, קבר רחל, מערת המכפלה.

 

שבת – כשעושים אירוע בשבת ומזמינים את הקרובים, חשוב לבנות תוכנית מעניינת מעבר לאוכל ולמפגש המשפחתי. כדאי להודיע מראש לכל משפחה שמגיעה לשבת שהיא צריכה להכין משהו – סיפור, דבר תורה, ברכה, חידה הקשורים לחתן/כלת השמחה. בליל שבת ניתן להזמין כמה מהסבים והדודים, וכל הקשיש יותר הרי זה משובח, לספר את סיפור הבר מצווה שלו. לא תאמינו אילו סיפורים מדהימים מתגלים, ומרתק לגלות איך חגגו בר מצווה לפני חמישים ושישים שנה…בשבת אחר הצהריים חתן/כלת השמחה יעביר שיעור מיוחד לכל המשפחה הקשור לפרשה, נושא בר המצוה או על עניין הקרוב לליבו.

 

תוכנית בר/ת מצווה – גופים רבים מציעים תוכנית שנתית לבני ובנות מצווה, הכוללות מפגשי לימוד משותפים עם ההורים, פגישות עם דמויות מעוררות השראה, מבצעים אתגריים ועוד.

ישנם ארגוני חסד (כמו “לאורו נלך” ואחרים) המציעים הפעלה ערכית ליום בר המצוה לחתן וחבריו של איסוף מוצרים למשפחות נזקקות וכדו’. מדרשות שונות מציעות תוכניות והפעלות לבת מצווה – הצגות קצרות העוסקות בדמותן של נשים מן התנ”ך, סדנאות ללימוד חווייתי של עם ישראל כעם סגולה, על האבות והאמהות, על קבלת עול המצוות ועוד דרך משחקי סיטואציות, דיון בקבוצות וכדו’.

 

נתנו לכם טעימה קטנה של כמה רעיונות לדוגמא ובלי ספק יש עוד ים אפשרויות. אם יש לכם רעיונות יפים משלכם אל תשמרו אותם לעצמכם. היכנסו לקבוצה מיוחדת שפתחנו בפייסבוק ולפורום מקביל באתר שורש – שניהם תחת השם: ‘בר מצווה – רעיונות’, ושתפו את כולנו בזה.

 

לסיכום, הצלחת בר או בת המצווה, יותר משהיא תלויה בכסף שישקיעו בה היא תלויה בתשומת הלב, המחשבה והרצון לעשות משהו משמעותי ומכונן, שהרושם הטוב שיותיר אחריו, ימשיך ללוות עוד הרבה שנים קדימה. שיהיה לכם מזל טוב, כבר אמרנו?

________________________________________________________

* פורסם בעלון “עולם קטן”. תודה לרבנים/ות ואנשי החינוך ששיתפו בתובנות ורעיונות, ביניהם: דוד ואביבה סתיו, צדוק בן ארצי, אלישע אבינר, אהרל’ה מאירוביץ, יעקב פלג, תמי סמט, רחל וייצן, נעמי שחור, טל רחמני, ענבל מלמד, שי פירון, צחי להמן, משפ’ נכטילר מבית-אל ומשפ’ כהן מקדומים.

 


[1] רובם ככולם של הדברים שנאמר בהמשך תקפים לבנים ולבנות כאחד, גם אם השתמשנו בלשון זכר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *