שלום הרב. ממש כאב לי בלב לשמוע את זה. הייתי באמצע הבישולים לשבת כשעינת (בת 6) באה אלי ואמרה לי: “אמא, אני שונאת את השבת!”.
“אבל למה?”, שאלתי אותה.
“כי זה היום הכי משעמם בשבוע. ה-כ-ו-ל אסור! אסור לצייר ואסור לגזור. אסור לנסוע באוטו ואסור ללכת לבריכה. אסור להדליק אור והכי גרוע – אסור לשמוע מוזיקה”.
התלבטתי מאוד מה לומר לה. היא הרי צודקת. כל הדברים האלו באמת אסורים.
איך בכל זאת אפשר לגרום לה לאהוב את השבת?
מירב
**************************
“מי אוהב את השבת” הוא אחד משירי הילדים המוכרים ביותר. אכן רוב הילדים והמבוגרים אוהבים את השבת. זה נכון שיש דברים שאנחנו נמנעים מהם בשבת, אך כל אלו יוצרים מרחב חדש שמאפשר התרחשות נפשית-רוחנית-משפחתית-חברתית שלא קורית בימות החול.
התפקיד שלנו כהורים הוא להעניק לילדים חוויה חיובית של שבת. שזה לא יהיה רק היום בו ‘אסור’ ו’אסור’, אלא יהיה היום הכי מאיר ונעים מכל השבוע.
זה מתחיל קודם כל מאיך שאנחנו מרגישים כלפי היום הזה ומה הוא עבורנו.
זה ממשיך בציפיה שאנחנו בונים לאורך השבוע לקראת השבת ובכל הדברים הטובים שאנחנו שומרים עבורו. הכלל של “מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת” נכון לא רק לגבי אוכל. אם שמעתי במהלך השבוע סיפור יפה, התעוררה לי דילמה או חוויתי חוויה מיוחדת – כדאי לשמור אותה ולשתף את בני המשפחה בשולחן שבת.
כמובן שיהיו גם את הממתקים והפינוקים המיוחדים ששמורים רק לשבת.
אפשר להבין את הקושי של הילדים מכך שדברים מסוימים שהם רגילים אליהם ואוהבים אותם אסורים בשבת, אך כנגד זה שווה להכין משחקים מיוחדים שהילדים מאוד אוהבים, שיהיו שמורים רק לשבת.
מעבר לכך, שבת הוא גם היום שבו הילדים יכולים לקבל את הדבר היקר להם ביותר בעולם: “אבא” ו”אמא”, שעסוקים מאוד במהלך השבוע, אבל בשבת פנויים יותר להיות עם הילדים.
כדאי גם להקדיש זמן עם הילדים כדי ללמוד על מעלתה של השבת והזכות לשמור על קדושתה וכן את ההלכות הנוגעות אליה (למשל: דרך “פניני הלכה-שבת” לילדים).
זה לא חייב להיראות כך. עם התארגנות נכונה (להתחיל מוקדם יותר, אולי אפילו ביום חמישי. חלוקה נכונה של המשימות ודחיית מה שלא חיוני לעכשיו לזמנים אחרים, ועוד) ניתן ליצור אצל הילדים חוויה אחרת. שההכנות ייעשו בכיף, בשיתוף פעולה משפחתי, עם מוזיקה ברקע, וכך ניכנס לשבת (ולא בשניה האחרונה) בתחושה טובה של שמחה וציפייה.
שבת שלום ומבורך לך ולכל משפחתך!
