חודש: יולי 2015

ניק וויציץ – ללא ידיים ללא רגליים וללא דאגות

ניק וויצ´יץ´ הוא בחור אוסטראלי בלי שום סיבה רפואית נולד כשהוא סובל ממום נדיר, ואין לו כלל גפיים. איך אפשר לחיות ככה? יש טעם בכלל בחיים כאלו? הוא החליט שכן, והתחיל לבנות את החיים שלו תוך התגברות על קשיים עצומים. מאז סיים בי”ס, קולג´, והיום הוא מסתובב ברחבי העולם ומספר את הסיפור שלו. הוא הספיק להיפגש עד היום עם שני מיליון בני אדם ביותר מעשרים ארצות, תלמידים, חולים, אסירים ועוד. וויצ´יץ´ הוא גם בחור מאמין ומספר שהאמונה נותנת לו כוח להתמודד עם המצב שלו. לאחרונה סופר שהוא התחתן…
בקטע שלפניכם הוא מספר קצת על עצמו ועל הערכים שמנחים אותו.
האם יש מקרים בחיים שלכם שהרגשתם חסרי אונים כאילו אין לכם ידיים ורגליים? מה עשיתם?” מה לדעתכם אנחנו יכולים ללמוד מהסיפור על ניק´ וויצ´י´ץ?

מה איכפת לי שאין בית מקדש?!

“רק התחיל החופש הגדול. הקיץ בחוץ חוגג. ים, טיולים, מוזיקה, כיף חיים. ופתאום…טראח! נוחתים עלינו שלושת השבועות האלו של ימי “בין המצרים” עם כל ההגבלות שלהם. אוף! זה מה זה לא מתאים לי עכשיו. אני פשוט לא מצליח להתחבר לכל מיני אירועים שקרו לפני אלפי שנים וכל הקטע של בית מקדש (סליחה שאני אומר, הרב) פשוט לא אומר לי כלום. הסתדרתי עד היום מצוין בלעדיו, ואני לא מבין מה חסר לי שהוא לא קיים. אז איך, איך לכל הרוחות אני יכול להתאבל על משהו שאני בכלל לא רוצה בו, אה?”

האם עוד נחזור לגוש קטיף?

“כל ה´נבואות´ על כך ש´היה לא תהיה´ ושגוש קטיף לא ייחרב, ועל כך שנתעקש ונילחם ולא נתפנה ובעז”ה יהיה נס. תגיד לי אתה, משהו נשאר מכל המילים היפות האלו? כלום, פשוט כלום ” – התכתבות אישית עם נערה ממגורשי גוש קטיף

קח מקל, קח תרמיל…

“שאלתי אותו לגבי תעודת כשרות והוא אמר שאין לו כי הוא פתוח בשבת, אבל מיד הוא נשבע באמא ואבא שלו שהוא מסורתי ושומר כשרות ושאנחנו יכולים לאכול אצלו בלי חשש…” – האם מותר לאכול במקום בלי תעודת כשרות? ומה לגבי מוצרים סגורים?