פיגועים

"אם אלוקים שלח את המחבל הזה לעשות את הפיגוע והכול בעצם מכוון מלמעלה אז למה הוא ייענש על כך, הרי זה רצון השם, לא?"

אך כשאותם מחבלים רואים איך אתם ממשיכים לחיות ולבנות, להביא חבילות מזון לנזקקים ולחלק מרק לחיילים, הם קולטים שאין להם סיכוי לנצח אותנו.

עברנו את פרעה והמן, את נבוכדנצר ואת טיטוס – בעזרת השם נעבור גם את הגל הנוכחי ונצא מנצחים.

הלב מסרב להאמין. שוב פיגוע נורא. והפעם בתוך משפחה אחת. איך להתייחס כשכל זה קורה דווקא בחודש אדר, זמן של שמחה וגאולה?