משפט התפילות
יום רביעי. השעה 6:48 בבוקר. קרניים זוהרות של שמש חורפית מציצות דרך החלון הפתוח למחצה, ושוטפות בְּאוֹרָן את קירות חדר 14 בפנימייה. רוח קרירה של
16/04/2013
תפריט
יום רביעי. השעה 6:48 בבוקר. קרניים זוהרות של שמש חורפית מציצות דרך החלון הפתוח למחצה, ושוטפות בְּאוֹרָן את קירות חדר 14 בפנימייה. רוח קרירה של
גילוי התפילה המתמדת של הנשמה התפילה המתמדת של הנשמה מתאמצת היא תמיד לצאת מן ההעלם אל הגילוי, להתפשט על כל כוחות החיים של כל הרוח והנפש
המאפיין של התרבות המערבית של ימינו זו הפעילות. האדם המערבי עובד ללא הפסק, באינטנסיביות ובמרץ. הוא שואף להתקדם, להתפתח ולהשתכלל בכל התחומים. הפתגם הידוע ‘Time
הנדון: הזמנת מקום לבית כנסת ליום כיפור למתפללי בית הכנסת שלום רב , לאור פניות רבות לשינוי מקומות ישיבה בבית-הכנסת, הוחלט בישיבת הגבאים האחרונה
ישנו סיפור ידוע על יהודי אחד שנטרפה ספינתו בים. הוא נפלט אל אי בודד ושם חי לו לבד את חייו במשך עשרים שנה. יום אחד
תאוות האכילה היא מן התאוות המרכזיות של האדם. היא יכולה לשעבד ולהנמיך אותו, מחד, והיא יכולה לרומם אותו, ללמד אותו לעבוד על מידותיו ולהוות לגביו
הוא העיף מבט חטוף בשעון הרולקס המוזהב שסגר על פרק ידו. חלפו עוד שתי שניות עד שמוחו עשה את החישוב המהיר. המסקנה הייתה מתסכלת. ‘לעזאזל’,
במזמור “לדוד ה’ אורי וישעי” שאנו אומרים בחודש אלול אומר דוד המלך: “אחת שאלתי מאת ה’, אותה אבקש – שבתי בבית ה’ כל ימי חיי”.
בן שיחי נעץ בי מבט נוקב וזיק של ערמומיות ניצת בעיניו: “אז אתם אומרים שאלוקים הוא כל יכול, הא?” “כן, אלוקים הוא כל יכול”,
זו הייתה השבת הגרועה בחייו. רוני שכב במיטתו. המחשבות שהתרוצצו במוחו לא נתנו לו מנוח. הוא הביט בשעון. השעה הייתה 2:25 לפנות בוקר. כבר שלוש
הצטרפו לקהילת ‘מילה טובה’ וקבלו פעם בשבוע חינם
את הניוזלטר שלנו עם מענה על השאלות הכי בוערות
סרטוני השראה וכלים מעולים לחיים:
