הורים

החופש הגדול כבר החל, והבן או הבת שעד היום חזרו הביתה רק בשעות אחר הצהריים (אם בכלל. חלקם גרים בפנימייה, וחוזרים רק פעם בשבועיים), נמצאים

“לפני כמה שנים עבדתי כמתנדבת בבית החולים סטנפורד. הכרתי שם ילדה קטנה בשם ליזה שסבלה ממחלה נדירה וקשה. הסיכוי היחיד שלה להחלמה היה לעבור תהליך

“לא תַחְפוֹר”–בגיל שנה הוא כבר אמר “אמא במבה”. בגיל שנתיים בישרו לסבתא בגאווה שיורש העצר מפיק מפיו משפט שלם. בגיל חמש האשף הרטורי הצעיר דיקלם

פחות מעשרים חלפו מאז פרץ האינטרנט לחיינו וללא ספק הוא שינה אותם מן הקצה אל הקצה. הכלי האדיר הוא נותן בידינו יכולות שפעם יכולנו רק

אין דבר יותר משמח הורים מאשר לראות את הבן או הבת שלהם ניצבים קורנים מאושר מתחת החופה לצד בחיר ליבם. נצנוץ הטבעת שיהפוך את ילדם

“ירד להשקיט חבורת נערים שהפריעה לביתו הקטנה לישון ונדקר למוות” (החדשות של אתמול). “הזדעזענו עמוקות מהרצח הנורא. לא ננוח ולא נשקוט עד שהמבצעים ייתפסו ויועמדו

אנא אלי שמור על ילדי בתקופה כה מבולבלת כשהחופש ה- כל כך גדול עומד כבר בדלת. שלא יבזבז את זמנו לריק, שלא יחפש ריגושים מסוכנים.

וואו! כמה זמן חיכית לרגע הזה. שֶכֹּל הלימודים ומהמבחנים כבר יהיו מאחוריך, שתוכל לקום בבוקר מתי שבא לך, ללכת לישון מתי שאתה רוצה, לבלות עם