להיות צנוע

בעולם של החצנה והבלטה לא פשוט להיות צנוע. איך משיגים את המידה הזו?

להיות צנוע זה פחות באופנה היום. “אחי, אם לא פרסמת ולא יח”צנת – אז בחייאת, מה עשית?!”

להיות צנוע מצריך היום אומץ ונכונות להיות שונה מהמקובל, אבל זו גישה שמובילה לחיים ברמה אחרת לגמרי.

להיות צנוע זה לדעת שהחיצוניות מאוד חשובה אבל יש לה נטייה לסנוור ולהשתלט.
כולם מדקלמים את “אל תסתכל בקנקן” אבל בפועל משקיעים הרבה בנראות ופחות במהות. המון ביופי ומעט באופי.

להיות צנוע זה לשמור על האיזון הנכון בין חוץ לִפְּנִים. בין גוף לנשמה.

להיות צנוע משפיע לא רק על איך אתה מתלבש. גם על איך אתה מדבר, מתנהג וחושב. זה לא רק כשאתה עם אנשים אלא גם כשאתה לבד בחדר מול אלוקים.

להיות צנוע זה לעשות דברים בלי למהר לצלם ולשתף אותם. זה להבין שהוצאת דברים אישיים לרשות הרבים אינה מעלה את ערכם, אלא דווקא מוזילה אותו.

להיות צנוע זה להסתכל לה בעיניים ולהציע לה נישואין ולהותיר את הרגע הזה נצור רק בלב של שניכם בלי שמארק צוקרברג ייטול בו חלק. זה להשאיר את הרגע המפעים בו נשמה חדשה יורדת לעולם כחוויה אינטימית של אושר עילאי ששותפים בו אבא ואמא שלו, ולא עשר קבוצות ווטסאפ עם חמש מאות איש.

להיות צנוע זה להבין שערמות לייקים ותגובות נלהבות (“יו, איזה מהההמממממם”) אינן בהכרח המדד לאיכות.

להיות צנוע זה להאמין שחז”ל אשכרה ידעו על מה הם מדברים כשקבעו “אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין” (תענית ח,ב).

להיות צנוע זה לדעת שמה שאתה רואה בעיניים הוא רק קצה קרחון של עולמות שלמים שנמצאים מתחת לפני השטח. העיקרון הזה נכון במפגש עם בן אדם, עם תופעות בעולם וכמובן בלימוד התורה שיש לה פשט, רמז, דרש וסוד.

להיות צנוע זה להבין שחידוש יכול להתגלות לא רק במימד השטח אלא גם ובעיקר במימד העומק. לא רק בלהחליף את מה שיש לך במשהו אחר אלא בלהישאר עם אותו הדבר אבל לחפש בו משמעויות וטעמים חדשים.

להיות צנוע זו לא משימה שמוטלת רק על נשים. היא שייכת באותה מידה גם לגברים, ולשני המינים גם יחד שאחראים ליצור חברה שהאוויר שלה טהור יותר ומשוחרר מערפילי מיניות ופתיינות. חברה בה לא שופטים אותך בשבריר שניה לפי איך שאתה נראה, אלא מקשיבים באמת למה שאתה אומר ולאיך שאתה מתנהג.

להיות צנועה לא אומר להיראות מוזנחת או פחות נשית ויפה.
להיות צנועה זה להתלבש יפה ולהתאפר במידה הנכונה, כך שכשתכנסי לחדר מה שימלא את החלל יהיה האישיות שלך ולא הליפסטיק והעקבים הגבוהים.

להיות צנוע לא יכול להישאר על הנייר כעיקרון מנחה כללי. כדרכה של ההלכה הוא חייב להיות מתורגם גם להגדרות ממשיות ולסנטימטרים. לולא זה הוא עלול להיות חסר משמעות ומרוקן מתוכן.

להיות צנוע זה גם לא להתעסק בענייני צניעות יותר מידי. הבחישה המוגזמת גם אם היא כביכול ‘לשם שמים’ עלולה להיות בעצמה לא צנועה.

להיות צנוע זה להשתמש פחות במילה ‘אני’ ויותר ב’אנחנו’. פחות ב”אם אין אני לי מי לי” ויותר ב”וכשאני לעצמי מה אני”.

להיות צנוע זה להכיר את הכוחות והכשרונות הנהדרים שיש בי, אבל לדעת שהם מתנה שקיבלתי משמים ונועדו כדי שאוסיף איתם טוב בעולם.

להיות צנוע זה אתגר ענק, אבל גם אליו צריך לגשת בצניעות. להבין שזו משימת חיים שנרקמת בסבלנות אך לכל צעד קטן שבה יש ערך עצום.

להיות צנוע זה לחיות את החיים מבלי להיות מוטרד מהשאלה ‘מה יגידו עלי בבוא היום?’. זה להפסיק לספק חומר לכותבי ההספדים שלך. סמוך עליהם שבבוא היום הם ימצאו מספיק דברים טובים לספר עליך, כשהראשון ביניהם הוא שהיית…צנוע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *