אוסף חומרים לט"ו בשבט

לרגל ט"ו בשבט מתקרב אוסף חומרים לשימושכם - סרטונים, מאמרים, סיפורים וסדר ט"ו בשבט לכל המשפחה

מאמרים:
ט"ו בשבט בדור המקרוגל
על העבודה הרוחנית של ט"ו בשבט

 

סדר ט"ו בשבט משפחתי/קבוצתי להורדה    (ובעוד נוסח – של ארגון צוהר)

 

סרטונים:

המשמעות ההלכתית של ט"ו בשבט:

על המשמעות הרעיונית של ט"ו בשבט:

 

רעיון יפה – למה חג האילנות דווקא בחורף? 

מה הקשר בין ט"ו בשבט לחמש יחידות מתמטיקה?

 

מה קורה כשאין שורשים?

 הימים הם ימי ראשיתה של תל אביב, העיר העברית הראשונה. העיר הייתה קטנטונת, והרחובות – חולות עמוקים, ללא עצים ובלי גינות נוי.  יום אחד התבשרו תושבי תל אביב הקטנה כי שר המושבות הבריטי, סר וינסטון צ'רצ'יל, עומד לבקר בעיר. ראש העיר היה מאיר דיזינגוף, זה שעל שמו נקרא עד היום רחוב דיזינגוף. מועצת העיר התכנסה ודנה: כיצד יקבלו את פני האורח החשוב? בתום דיון ממושך התקבלה ההחלטה: קבלת הפנים תיערך ברחוב, שתוכנן לטעת לאורכו שדירת עצים (כיום שדרות רוטשילד). אז עדיין הרחוב היה חשוף, ללא עצים, רק חולות. חשבו חברי המועצה: מה לעשות? חשבו וחשבו עד אשר החליטו לטעת עצים זמניים, כאילו שדרה ירוקה ורעננה. חיפשו ומצאו מחוץ לעיר עצים גדולים. עקרו אותם בזהירות, ויום לפני הביקור תקעו אותם בחולות הרחוב, שבו יעבור השר החשוב, והרי לכם "שדירה". כשהגיע האורח המכובד, הצטופפו תושבי תל אביב הקטנה לאורך "שדירת העצים". לחץ הקהל על העצים גבר, וכאשר עבר אורח הכבוד בין שורות העצים, נצמדו האזרחים יותר ויותר אל העצים הרעועים. לפתע התחילו העצים לקרוס וליפול זה אחר זה. ראה זאת השר, סיר וינסטון צ'רצ'יל, שהלך במרכז הרחוב, צחק ואמר לראש העיר מאיר דיזינגוף: "דע לך, בלי שורשים… שום דבר אינו עומד" !!!

 ( עמוס בר, "ארץ אגדה", הופיע בהגדה  של סדר ט"ו בשבט, בעריכת יואל רפל)

_________________________________________________________

 סיפר רבי אריה לוין : "זכרתי ימים מקדם משנת תרס"ה שזכיתי בחסדי העליון יתברך שמו, לעלות על ארץ הקדש ביפו. שחרתי בראשונה את פני רבינו הגאב"ד (הרב קוק) זצוק"ל, קבלני בספר פנים יפות כדרכו בקודש לכל אחד. שוחחנו בדברי תורה. אחרי תפילת מנחה גדולה יצא רבינו, כדרכו בקודש, לשוח בשדה לצמצם מחשבותיו, ואני התלותי אתו. בדרך קטפתי איזה עשב או פרח, הזדעזע רבינו ואמר לי בנחת כי הוא נזהר מאד לבלתי קטוף בלי תועלת עשב או פרח שיכול לגדול או לצמוח, כי אין עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה שאומר לו גדל. כל ציץ עשב אומר דבר, כל אבן לוחשת איזה סוד, כל הבריאה אומרת שירה…

(לחי ראי, ירושלים תשכ"א, עמ' ט"ו – ט"ז)

שירי אהבת הארץ:

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *