‘על מי אנחנו באים פה לעבוד?! מה הטעם להתאמץ יותר בתפילה ולהתנחמד לסובבים אותך, כשכולנו יודעים שעוד שבועיים לא יישאר מזה הרבה, וכולנו נחזור להיות בדיוק כמו שהיינו קודם’. סיפור מעורר מחשבה נותן כיוון לתשובה לשאלה המטרידה הזו…

“אני באמת לא מבין את כל הרעש שעושים מכל החודש הזה. בישיבה שלי חופרים מהבוקר עד הלילה עם שיחות, שיעורים, הרצאות ודיונים כמה צריך לתקן, לחזור בתשובה, לשנות את המעשים, ואני מרגיש שזה לא כל כך רלוונטי אלי. נכון, אני לא מושלם (ואני לא חושב שיש בעולם אדם שיכול לומר על עצמו שהוא כן) אבל בסך הכול אני די סבבה…” – איך דתיים יצליחו לחזור בתשובה?

איך צריך להרגיש בימים האלו? האם חודש אלול ועשרת ימי תשובה הם ימים רעים ומפחידים?

אדם חילוני שרוצה לשוב בתשובה יודע די בבירור מה עליו לעשות – להתחיל לשמור שבת, להקפיד על כשרות, להתפלל כל יום וכו’. אך אדם דתי שרוצה לחזור בתשובה – נמצא בבעיה. הרי הוא כבר עושה את כל הדברים הללו. כיצד הוא יצליח לחזור בתשובה?

“היה לי מנהג גרוע לגנוב כסף מקופות צדקה של בתי כנסת. הייתי נכנס בזמן שיש מעט אנשים וניגש אל הבמה כאילו אני בא לשים שם סידור או משהו. כשהייתי בטוח שאף אחד לא רואה הייתי מוציא כסף מתוך הקופה שהיתה מונחת שם ומשלשל לכיס שלי”

איך מקבלים החלטות בחיים? מה מניע אנשים לפנות לכל מיני קוסמים, חוזי עתידות ועושי נפלאות כדי שידריכו אותם בחיים? מה יש לפרשת השבוע לומר בעניין?