1. בית
  2. הורים

החופש לִגְדוֹל

(חמש הערות על התקופה הכי מדהימה בשנה)

יותר מידי הורים נכנסים לחרדה רק מלשמוע את צמד המילים ´החופש הגדול´. זה לא חייב להיות כך. כמה מחשבות לקראת החופש

1. והעיקר לא לפחד כלל

זה כבר הפך לנורמה. אומנם נותרו עוד לא מעט ימים עד שהחופש הגדול יקפוץ לביקור, אבל גדודי הורים לחוצים כבר עסוקים במרץ לקונן על מר גורלם מפני הצרה המתרגשת לבוא. חופשת הקיץ מוזכרת אצלם בנשימה אחת עם הגרעין האיראני ועם ההשתלטות של דעאש.

חבל! כי החופש הגדול אינו עונש או מחלה מדבקת. זוהי אחת התקופות המיוחדות והיפות בשנה, שאם ניגשים אליה נכון ונערכים בחוכמה, היא יכולה להיות פשוט נ-ה-ד-ר-ת.

 

2. החופש כהזדמנות

הראשונה שיכולה לעשות אקזיט מטורף מהחופש זו 'המשפחה'. כן, זאת שבשאר השנה נזנחת לפעמים בצד, כשכולם כל-כך עסוקים וממהרים לעבודה-לימודים-קניות-סידורים. עכשיו מגיע הרגע לפנק אותה קצת ולהעניק לה את הכבוד המגיע לה. לבלות קצת יותר ביחד, לטייל, לשחק, להשלים חסכים. אפילו סתם ארוחת בוקר בכיף במרפסת ביחד, יכולה להיות דבר ממש מקסים.

כולם יודעים, 'משפחה לא בוחרים'. אבל מה לעשות, אם לא מתחזקים אותה, פשוט מפסידים את הערך המוסף הענק שהיא יכולה לתת לחיינו. אז הנה תזכורת למי ששכח: אנחנו לא אוסף אנשים שמתגוררים במקרה באותו בית. אנחנו חלק מדבר אחד גדול ויפהפה שקוראים לו 'משפחה'.

3. מי האחראי פה?

אף אחד לא אוהב שיושבים לו על הראש ואומרים לו מה לעשות.

מצד שני, לפעמים כשאין מסגרת ולו"ז מוכתב מלמעלה - אנשים מתברברים ונמרחים, ופוטנציאל יקר יורד לטימיון.

במובן הזה החופש הוא סוג של 'מבחן בגרות' – עד כמה אני מסוגל לעמוד ברשות עצמי וללנהל נכון את הזמן שלי ואת מה שאני יוצק לתוכו. יש בזה סיכון לא קטן, אך גם הזדמנות נהדרת להתאמן לחיים האמיתיים ששם לרוב אין מורֶה או מפקד שיכתיבו בכל רגע נתון מה לעשות ואיך להתנהג.

השחרור הזה מייקר ומשדרג את הבחירות הטובות שלנו: חמש דקות של לימוד מרצון שוות יותר מחמש שעות של שינון לרגל המתכונת מחר. תפילה אחת קצרה שבאה מאהבה שווה יותר מאשר שבוע שלם של התייצבות בזמן ל'ברוך שאמר' רק כדי שיסמנו לי וי.

 

4. חופש מִמָה?

קצת חבל שעל השאלה הכי בסיסית של החופש רוב האנשים אף פעם לא חשבו: "כשאתה אומר 'חופש' לְמָה אתה מתכוון?...".

נוכחתי פעם בשיחה בין אמא לבנה בן ה-15 כשביקשה ממנו לסייע ולשטוף כלים. "אבל, אמא", ענה הבחור בעודו שרוע על הספה בסלון כשעיניו ממוקדות במסך המרצד, "אני בחופש עכשיו...".

אז בואו ונשים את הדברים על השולחן – 'חופש' זה לא חופש מלהיות בן אדם או מלעשות את החובות הכי בסיסיים שלך. זה אפילו לא חופש מלימודים. ללמוד צריך כל החיים, בין אם זה מספרים ובין אם בדרכים אחרות.

'חופש' פירושו 'חופש ממסגרת של בית ספר'. לא פחות אבל גם לא יותר. כל שאר המרכיבים של החיים שלנו לא מתפוגגים בנוכחותו, אלא אולי דווקא מתעצמים.

 

5. מבחן היום שאחרי

אחד המדדים לגלות איזה מין חופש היה לנו, הוא השאלה איך אנחנו נראים כשהוא מסתיים. האם זה הזמן לאסוף את השברים ולגרד את מה שנשאר מאיתנו אחרי חודשיים של התפרקות, או שנגיע עם סוללה טעונה במלואה וחיוך גדול על הפנים לעוד שנה חדשה ומאתגרת.

איך עושים את זה נכון ועל אילו מכשולים צריך להתגבר בדרך? את זה כבר נשאיר לפעם הבאה.

כתוב תגובה
    טרם התקבלו תגובות