1. בית
  2. אישים ודמויות

"כל זמן שהנר דולק" - ליום פטירתו של רבי ישראל סלנטר (השבת-כה´ שבט)

(הרב יוני לביא)

בכה´ בשבט לפני כמאה ושלושים שנה נפטר האיש שחולל מהפכה בעם ישראל ובקרב לומדי התורה. מי שייסד את תנועת המוסר וגרם לחשיבה מחודשת על ערכן של ההתנהגויות הפשוטות שבין אדם לחבירו

זו היתה שעת ליל מאוחרת. הרחובות היו שוממים מאדם, ורבי ישראל החיש את צעדיו כשהוא שקוע במחשבות. כשחלף ליד צריף העץ שבקצה הרחוב עצר את הילוכו והביט לעבר החלון. בניגוד לכל בתי הרחוב החשוכים ממעונו של הסנדלר בקע אור. האיש ישב רכון על מלאכתו, מתקן נעליים בחריצות, כשאור קטן של נר מאפשר לו להמשיך בעבודה. "רבי יהודי", פנה אליו ר' ישראל ברכות, "השעה מאוחרת. האם כבודו לא הולך לישון?". בת שחוק עיטרה את פניו של הסנדלר. "אכן מאוחר, רבינו", השיב, "אבל כל הזמן שהנר דולק אפשר לתקן...".

 

לתקן מידה אחת

השבת לפני כמאה ושלושים שנה נפטר רבי ישראל מסלנט, מייסדה של תנועת המוסר. באותם הימים תנועת ההשכלה פרחה באירופה ומשכה אחריה לבבות רבים, אך גם בתוך עולם התורה הרגיש רבי ישראל שמשהו חשוב חסר. למדנים היו לא מעט, ויודעי הלכה לא חסרו. אך ההתנהגות בין אדם לחברו הייתה צריכה תיקון. ר' ישראל טען שאין די בלימוד הרגיל כדי לחולל את השינוי ויש צורך בעיסוק ממוקד בתיקון הנפש ועבודת המידות. בתחילת הדרך קמו לא מעט מתנגדים לדרכו. היו כאלו שראו בעיסוק בעניני מוסר "ביטול תורה" והשחתת זמן לריק. אך עם הזמן הלכה שיטתו והתפשטה, וכיום 'סדר לימוד מוסר' יומי נחשב לדבר בסיסי כמעט בכל ישיבה. רבי ישראל טבע את המשפט המפורסם "קשה יותר לתקן מידה אחת מללמוד את כל הש"ס". הוא עצמו היה תלמיד חכם גדול שגם המתנגדים לדרכו לא יכלו שלא לכבד. הוא גם היה נואם מוכשר להפליא ודרשותיו העמוקות והקולעות אל הלב הפכו לשם דבר ומשכו קהל עצום.

 

הסכין בה שחטו את השוחט

"האדם נמשל לצפור. בכוחה של צפור לדאות למעלה למעלה, אבל בתנאי שתניע את כנפיה בלי הרף. אם היא מפסיקה ממעופה לרגע הרי היא נופלת וצונחת למטה. כן הוא האדם", המשפט הזה, כמו פנינים רבות אחרות מופיע בקובץ המכתבים ששלח וקרוי "אור ישראל". הוא הרבה לדבר על היכולת של האדם להשתנות ועל המחויבות שלו להתקדם ולהשתפר כל עוד נשמת חיים בקרבו ונרו דולק. הוא הדגיש את הזהירות הנדרשת בכבוד הזולת ואמר "אף בשעה שאתה ירא ונפחד מאימת הדין – אין אתה פטור מלהיזהר לבל לדרוך על רגל חברך". כששמע שבעיר אחת סילקו את השוחט כיוון שמצאו דופי בסכין בה שחט אמר "מי יודע כמה פגימות היו בסכין ששחטו בו את השוחט", וגם "כמה נזהרים אנשים שלא לבלוע נמלה חיה, ואינם נזהרים שלא לבלוע אדם חי...". רבי ישראל הדגיש את אחדות העם ואת האחריות של כל יהודי על מה שקורה אצל רעהו. – "אם מדברים בבית המדרש בקובנה לשון הרע – מחללים בפריז את השבת". את דרכו המשיכו תלמידיו בכמה זרמים שפיתחו את תורת המוסר לכיוונים שונים (קלם, נובהרדוק, סלבודקה ועוד). הרושם שהותיר אחריו ניכר גם זמן רב אחרי מותו, ועם הזמן הוא רק הולך ומתגבר.

 

כתוב תגובה
    טרם התקבלו תגובות