1. בית
  2. דייטים

החברה הכי טובה שלי מתארסת

ואז פתאום זה קרה. היא חזרה מהפגישה הראשונה עם הבחור השלישי והודיעה לי בעיניים בורקות שהיא מצאה את בעלה. תוך שישה שבועות הם כבר היו מאורסים. תראה, אני שמחה לראות כמה טוב לה, ומנסה לעזור בהכנות לחתונה המתקרבת, אבל מרגישה כל הזמן צביטה בלב.

שאלה: אני מכירה אותה מאז שאני זוכרת את עצמי. גדלנו ביחד, למדנו ביחד, הדרכנו בבני עקיבא ביחד ואפילו שירות לאומי עשינו זו לצד זו. כשהתחלנו ללמוד באוניברסיטה במסלולים שונים, התעקשנו שלפחות במעונות ישבצו אותנו באותו חדר. לפני חצי שנה היא החליטה שהיא מתחילה להיפגש. אני עדיין לא הרגשתי מוכנה לעניין אבל תמכתי בה וליוויתי אותה בקשרים הראשונים שהיא עברה. ואז פתאום זה קרה. היא חזרה מהפגישה הראשונה עם הבחור השלישי והודיעה לי בעיניים בורקות שהיא מצאה את בעלה. תוך שישה שבועות הם כבר היו מאורסים. תראה, אני שמחה לראות כמה טוב לה, ומנסה לעזור בהכנות לחתונה המתקרבת, אבל מרגישה כל הזמן צביטה בלב. יש לה פחות זמן בשבילי, כל הזמן היא מדברת איתו או עליו. ואני מרגישה קצת זנוחה ובודדה. תגיד, יכול להיות שאני סתם קנאית ואנוכית?

תשובה: אני חושב שאת נורמאלית לגמרי. אחרי שנים כה ארוכות שצועדים יחד עם בן אדם, שחולקים חוויות, רגשות וחלומות, לא פשוט לעכל שכל זה עומד להשתנות. מישהו חדש מצטרף פתאום לתמונה ו'משתלט' במובן מסויים על המשבצת שלך. נכון שאת יודעת בשכל שכך זה אמור להיות, אך ללב לוקח זמן להשלים עם המצב החדש. את עושה בחוכמה שאת לא מגיבה בהתרחקות והתנכרות אלא משתדלת לפרגן, לשמוח בשבילה ולסייע בהכנות לחתונה. חשוב שתשתפי אותה בתחושות שלך וכך היא תוכל להיות יותר מתחשבת ורגישה לגבי מה שעובר עלייך. כדאי גם לזכור שאומנם אופי הקשר שהיה ביניכן הולך להשתנות, אבל אחרי שתעבור התקופה העמוסה של ההכנות לחתונה והיא תתבסס הביתה החדש, היא תהיה יותר פנויה לתת מקום לקשר ביניכן.

נ.ב אולי במקרה יש לבעלה איזה חבר טוב ואיכותי שיכול לעניין אותך?...

כתוב תגובה
    טרם התקבלו תגובות