1. בית
  2. סוכות

בונים סוכה – בונים חיים

(הרב יוני לביא)

מתברר שיום הכיפורים אינו הפיסגה. לאחריו מופיע חג נוסף שסוגר את המעגל שהתחיל בחודש אלול. מתברר שלסוכה הצנועה יש הרבה מה ללמד אותנו על החיים. קבלו כמה תובנות צידה לדרך לשנה החדשה

האם אחרי השיא של יום כיפור והפסגות של 'כל נדרי' ו'נעילה' יש עוד לאן להתקדם? האם אחרי ימי ההתעוררות וההתחדשות הנשגבים של אלול ועשרת ימי תשובה – יש עוד שלבים נוספים בסולם? מתברר שלא רק שהתשובה לכך חיובית, אלא שכל התהליך שעברנו בארבעים הימים האחרונים הוא רק האמצעי כדי להגיע על ידו למטרה האמיתית - חג הסוכות! כן, החג הזה עם הקרשים החומים, ענפי הסכך הירוקים והסדינים שפעם היו לבנים. דווקא הוא פיסגת השאיפות שלנו כיהודים מאמינים. כי תהליך התיקון וההיטהרות הוא הכרחי, כמובן, אך היעד הוא החזרה אל החיים ואל העולם כדי לקדש ולהעלות אותם. לצאת אל הטבע ולבנות בו בית שהשכינה תהיה שרויה בו. זה האתגר האמיתי! והסוכה הקטנה והצנועה מלמדת אותנו כמה כללי זהב כיצד לבצע בהצלחה את המשימה המורכבת הזו.

 

מחיצות

במפגש עם החיים והעולם חייבים להעמיד מחיצות. הפתיחות היא ערך חשוב, אבל כדי שלא תהפוך לחרב פיפיות ותשטוף ללא אבחנה בזרם עכור, היא חייבת להיות מוגבלת ומכוונת למינון הנכון. יש הרבה ניצוצות מאירים בעולמו של הקב"ה שיהיה חבל אם לא נלקט ונצרף לסוכתנו, ויש דברים רעים ושליליים שמחובתנו להישמר מהם. כמה הורים משקיעים כדי לשמור על הילדים מדברים שיפגעו בהם פיזית ויפגעו בגופם. האם הם משקיעים עשירית מהאנרגיות האלו כדי להגן עליהם מדברים שיזיקו להם נפשית או רוחנית? (הורים אחראיים לא יתנו לילד עד גיל 9 לחצות כביש לבד. האם יכול להיות שהם יתנו לו סמארטפון?!...).

בחג הסוכות האדם נקרא למצוא את המקום שלו ולהקיף אותו במחיצות. אומנם, הסגירה איננה הרמטית. להלכה מספיק "שתיים כהלכתן ושלישית אפילו טפח", כדי לסמן את הגבול בין הפְּנִים לחוץ ולהחליט מה לברור ולקחת ומה לדחות ולהותיר בחוץ. אין צורך במחיצות מברזל אך לפחות שיוכלו לעמוד ברוח מצויה. שיאפשרו לשמור על עמדה עצמית, ולא להתכופף בפני כל רוח רעה.

 

האושר והעושר

הסוכה נעשית מחומרים פשוטים, טבעיים וזולים. ענפים, קרשים, בד. לא צריך לקחת משכנתא כדי לקיים את המצווה כהלכתה. והמסר חד, ברור ורלוונטי מתמיד: מידת האושר והאהבה שיִשְכּנוּ בבית אינה תלויה במספר החדרים שיכיל, באיבזור המרהיב ובסטייל העדכני שישררו בו. הם ינבעו בעיקר מן התוכן והרוח שאנחנו ניצוק לתוכו.העולם המודרני השבוי במירוץ למיליון, ובטירוף החושים של שדרוג המכונית/הסלון/הסלולארי כל כמה שנים, שלא לומר חודשים, נקרא לעצור לרגע את השגעון, לנשום את ריח הטבע הפשוט, הטהור והמתוק, ולגלות מחדש את היחס הנכון בין האושר והעושר.

 

לראות את הכוכבים

בין ענפי הסכך אנו משאירים חרכים מבעדם נוכל לראות את הכוכבים. כי אם לא נהיה קשורים לשמים ומחוברים ליושב במרומים שמנחה אותנו מלמעלה, נהיה ארציים, יבשים ומנותקים. בשיגרת היומיום הלוחצת והמהירה, חייבים למצוא את המרחבים בהם נוכל לקחת פסק זמן חיוני כדי לנשום אוויר. זמנים בהם יתאפשר לנו להטעין מצברים ולהתמלא מבחינה רוחנית, כדי שלא נאבד את הכיוון שלנו בתוך העולם המבלבל הזה. השבת, החגים וזמני תפילה ולימוד יומיים הם חלונות הזדמנות כאלו. מעבר לזה כל אדם צריך למצוא את נקודות החיבור האישיות שלו, שיאפשר להשתיק את הסלולארי ואת כל הרעשים החיצוניים ולהאזין בקשב לקולות הפנימיים.

 

דירת עראי

הסוכה איננה בית של קבע, יצוק מבטון וברזל, ששום רוח שבעולם לא תזיז אותו. היא מצטיינת בקלילות ובגמישות, ובדרכה המיוחדת מלמדת אותנו את סוד ה'עראיות'. את היכולת המופלאה להיות מסוגל כל הזמן להשתנות, להתפתח ולהשתכלל. לא להינעל על צורה אחת ולהתקבע בה לנצח. לא נדיר למצוא אנשים שכמו שהיו בבר מצווה יהיה בגיל עשרים וחמש וכך גם בגיל חמישים וחמש, מלבד תיקונים קוסמטיים ואופנתיים כאלה ואחרים. הם ישדרגו כל מיני חפצים או עזרים טכנולוגיים שברשותם, אבל האישיות עצמה תישאר מודל ישן ולא עדכני. הסוכה מלמדת אותנו שזִקְנָה, יותר משהיא עניין של גיל, היא עניין של גישה לחיים. של דינאמיות, גמישות ורצון עז להתקדם.

 

יש דברים נסתרים

צילתה, כך מלמדים חז"ל, צריך להיות מרובה מחמתה. כדי שנזכור תמיד, שמעבר למה שגלוי לעיניים, שניכר באור החמה - יש עוד מרחבי חיים עצומים, שנמצאים בצל, בסתר, מתחת לפני השטח. אם נאמין בקיומם ונחתור לגילוים יש סיכוי שגם נזכה להיפגש איתם. גילוי הנסתר הוא עיקרון שנכון ללימוד תורה (אותה פרשת שבוע כל שנה מחדש. האם אנו מצליחים לחשוף כל שנה רובד נוסף ודברים שלא ראינו עד היום?), למערכות יחסים עם אנשים (עד כמה אנחנו ממהרים לשפוט אנשים על פי הרושם הראשוני והחזות החיצונית?), לזוגיות, חינוך ילדים, עבודת ה' ולמה לא.

 

איזו מתנה נפלאה להתחיל שנה חדשה בתוך סוכה. האם נזכה לקלוט את האורות הגדולים שהיא מביאה אלינו?

 

המאמר יפורסם בעלון 'שבת בשבתו'

כתוב תגובה
  1. בונים סוכה-בונים חייםן
    ציונה תמים (10/6/2014)
    אהבתי מאוד את שנכתב רציתי להוסיף, בחיים אנו חווים מצבים של ארעיות פעמים רבות בחיינו כמו רווקות, הריון, עבודה, מצב של חולי וכו´. ארעי זהו זמן של בחינה (גם כאשר יודעים מתי יסתיים) ולנו הבחירה איך להתנהל בתוכו ולאן נגיע לאחריו.