1. בית
  2. בינו לבינה

"אולי רק פעם אחת ודי?"

שלום. אני בת 14 ולמרות שאני חיה בחברה מעורבת ויש לי הרבה ידידים, תמיד הייתי שומרת נגיעה. אבל בזמן האחרון אני מרגישה שאני מגיעה לכל מיני ניסיונות כבדים, וקשה לי להמשיך ולהתאפק. חשבתי לעצמי שאולי ארשה לעצמי רק פעם אחת ודי לקחת איזה פסק זמן מההגבלות, וגם זה לא בצורה מוגזמת. אולי דווקא זה ייתן לי כוח להמשיך ולשמור על עצמי בשנים הבאות. חוץ מזה אני גם לא חושבת שאם היום אני אעשה משהו יהיה לזה השפעה עלי בעוד כמה שנים, כמו שאני לא זוכרת עכשיו דברים שקרו כשהייתי קטנה. מה דעתכם?

שלום לך. ראשית קבלי את הערכתי על העובדה שאת שומרת על עצמך ועל טהרתך, למרות שזה בטח לא קל בנסיבות שאת נמצאת בהן. לפני הכול אומַר רק מילה על הביטוי הבעייתי "שומרת נגיעה". זה נשמע כאילו זו מין מעלה מיוחדת, שיש כמה חסידים מחמירים שמקפידים עליה. אז זהו שלא. נגיעה זהו איסור גמור מהתורה, ואנו שומרים עליו מתוך אמונה בה' ומחויבות להלכה בדיוק כמו לכל שאר המצוות (ממש כמו שמגוחך להתפאר בכך ש"אני שומר חזיר"...). ועוד דבר חשוב, האיסור אינו רק מחשש שמא יביא להיכשל בדברים חמורים יותר, אלא זהו דבר שאסור מצד עצמו.

שנית, המחשבה שאם תרשי לעצמך פעם או פעמיים זה רק יקל עלייך להתמודד בהמשך, ובכל אופן זה לא ישאיר עלייך רושם, היא פשוט אשליה. זו הטעייה קלאסית של היצר הרע, וטעות מחמש סיבות:

א. נניח שזה נכון ובתודעה הגלויה לא תזכרי, בעומק הנפש ובתוככי הנשמה כל דבר כזה נרשם ונשאר. שום דבר לא נעלם, וגם אם את לא זוכרת, ה' זוכר.

ב. הניסיון מראה שחוויות עמוקות נחרטות בתוכנו ומשאירות סימנים וצלקות הרבה זמן אחרי. גם אם דברים מהילדוּת את לא זוכרת, עכשיו כשאת בוגרת הדברים משמעותיים יותר. יום אחד כשתזכי בעז"ה לעמוד תחת החופה עם בחיר ליבך, לא תרצי להתחיל להיזכר בכל מיני סיטואציות אינטימיות עם כל מיני פרטנרים שעכשיו את אפילו לא זוכרת את שמם.

ג. הנפש שלנו עובדת בדיוק הפוך מההיגיון שאמרת. חז"ל ניסחו זאת ביחס ליצר הרע- "משביעו רעב, ומרעיבו שבע". כניעה ליצר רק מחזקת את כוחו ומקשה להחזיק מעמד בפעם הבאה. רק התגברות עקשנית היא זו שבסופו של דבר מחלישה אותו.

ד. סליחה, אבל את חושבת רק על עצמך. ומה עם הבחור?! אם את רוצה לספק את היצר שלך איזו זכות יש לך לפגוע בו?! תגידי: אבל הוא עושה את זה מבחירתו. נכון, אבל בלי השותפות שלך זה לא היה קורה. את מוכנה לקחת אחריות על כל מה שייגרם לו בגלל המעשה הזה?!

ה. "אין אפוטרופוס לעריות" קבעו חכמים. מתחילים בדבר קטן ולא יודעים איפה גומרים. מספיק גפרור קטן להדליק שריפה שצריך אלפי כבאים לכבות.

ואחרי כל זה אני מאמין בך, בכוחות שלך, ובתבונה ובטהרה שלך, שתדעי לעשות את הדבר הנכון, ולחכות לרגע המתאים ולאדם שבאמת את הולכת לבנות איתו את החיים. אהבה זה לא משחק ילדים, אהבה זה הדבר הכי גדול בחיים. הדרך של סבלנות והמתנה לרגע הנכון  היא לא קלה, אבל אין ספק שהיא הרבה יותר משתלמת. בהצלחה!

 

כתוב תגובה
    טרם התקבלו תגובות